שני הגברים הצעירים שבתצלום הם קפקא בן ה- 26 וברוד בן ה- 25. הוא צולם במהלך חופשה משותפת של השניים (יחד עם אחיו של ברוד, אוטו, שככל הנראה צילם) בין ה-4 ל- 14 בספטמבר 1909. זה היה ראשון מבין ארבעה טיולים באירופה שערכו שני החברים בין השנים 1909-1912. קפקא יצא לטיול הראשון מדוכדך בעקבות משבר כתיבה – ראשון מני רבים – שאליו נקלע בפראג. עם היציאה לטיול הראשון הציג ברוד בפני חברו הטוב שתי מחברות חומות והציע לו שינהלו יומני מסע מקבילים. כשהגיעו ל- Riva, נודע להם דבר קיומו של יריד אוירי בברשה, לשם החליטו לנסוע ב- 10.9. ברוד הכריז על תחרות כתיבה: השניים יכתבו סקירה אודות הביקור ביריד והטקסט הטוב ביותר, לדעת שניהם, ישלח לפרסום. גרסא מקוצרת של הטקסט של קפקא, "מטוסים בברשה" יצא לאור ב- 29.9 בעתון "בוהמיה".
סיפור הנסיעה לברשה הוא כרונולוגיה קטנה של יציאה לאור – ממשבר הכתיבה, דרך הנסיעה, ועד הפרסום. ברוד, כתמיד, ממוקם בו בעמדת העד והמוציא לאור. הנסיעות היו עבור קפקא, כך מספר ברוד, מפלט הכרחי מקשיי היומיום ומקור בלתי נדלה לתקווה אודות חיים של כתיבה (הוא הרבה לתכנן נסיעות ליעדים רחוקים ודמיין למשל את אמריקה כחלל רחב ידיים וחופשי שבו הכל לובשים חיוך תמידי של אושר).
אלא שמשהו משתבש כאן בדגם הספרותי של יציאה אל האור כדבר שמתרחש אחרי הכתיבה ומממש אותה במרחב הציבורי. עבור הצילום, בניגוד לטקסט הספרותי, היציאה אל האור (של מושא הצילום) היא תנאי מקדים לאפשרות ולא מימוש מאוחר.
תצלום זה מדגים הלכה למעשה את פרוצידורת היציאה אל האור: קפקא, בעידודו של ברוד – המוציא-אותו-לאור- יוצא מן האפלולית של העיר ומשבר הכתיבה, אל האור, של שפת האגם ושל הכתיבה. מה שיוצא אל האור בצילום הוא מושא הצילום ולא התצלום וכך גם כאן: מה שיוצא אל האור (כדי לאפשר את היציאה אל האור של הטקסט) הוא המחבר. יציאה לאור לפי דגם זה קודמת לכתיבה ומאפשרת אותה.
השיבוש בדגם היציאה אל האור מניב שיבוש בדמותו של היוצא לאור: קפקא צוחק. הדמות המוכרת של קפקא כפי שהיא נשקפת מהתצלומיו הלא מעטים שנותרו, קפואת מבט, כמעט נטולת מבע, ופקוחת עיניים. לא בתצלום הזה. כמו במשל המערה של אפלטון, מי שיוצא אל האור מוכה בסנוורים, מתעוור זמנית, מצמצם את עיניו, מסוכך עליהן בידיו, אלא שהיוצא אל האור כדי לכתוב, כדי לאפשר את הכתיבה, צוחק. עיניו כמעט סגורות, מכווצות בחיוך, פיו – ולא עיניו – פתוח, אצבעותיו על החול, עומדות להותיר בו סימני כתב, והנה הם, קפקא וברוד, ברכיהם מוטות לצדדים ככנפי מטוס - ו"מטוסים בברשיה" נכתב.